שנים לא קלות עוברות עלינו כאזרחים במדינת ישראל. מהקורונה ועד המערכה הנוכחית, רבים מאיתנו מוצאים את עצמם במציאות לא רגילה ומכירים מקרוב את הצורך בתחושת וודאות ושגרה תקינה בזמנים קשים. אזעקות, שידורי חדשות בלתי פוסקים, ילדים בבית, חברים בשטח ותחושת חוסר ודאות כללית. במקביל לחיים האישיים משתלבת גם הקריירה – יש פגישות, דדליינים, משימות, מיילים ועוד. אז איך ממשיכים לתפקד בלי להתנתק? איך משמרים שגרה בלי להרגיש שאנחנו מתכחשים למציאות ?ואיך עושים את כל זה תוך כדי שאנחנו מקשיבים לעצמנו?
שגרה היא עוגן בחירום
שגרה היא הכרחית, חשובה ואף מצילה נפשית בייחוד בזמני חירום. שגרה מחזירה תחושת שליטה ומסייעת ליצירת תחושת יציבות, אפילו אם מדובר בפעולות קטנות. למשל כוס קפה בבוקר, שיחת בוקר עם קולגה, התחלה מסודרת של יום עבודה ואפילו להתלבש כאילו הלכנו לעבודה – גם אם אנו עובדים מהבית. כל פעולה כזו עוזרת להחזיר לעצמנו קרקע יציבה בתוך הסערה. מחקרים בתחום החוסן הארגוני מראים שדווקא בתוך לחץ, הפעולות החזרתיות הן שמייצרות תחושת יציבות, מסוגלות ואפילו חיבור רגשי. במאמר מעולה באתר אבני ראשה, מודגשת החשיבות של תפקוד שגרתי גם בזמני חירום. תפקוד שגרתי לא רק תורם ליציבות נפשית, אלא גם מגביר תחושת משמעות וסמכות פנימית.
טיפ: התחילו כל יום באותו אופן, בפעולות קטנות אך עקביות כגון לקרוא ולהגיב למיילים, גם אם זה רק לעבור על רשימת משימות או לשים לעצמכם תזכורת חיובית ביומן.
חמלה עצמית היא חוזקה
בימי שגרה בעבודה אנחנו רגילים למדוד את עצמנו לפי הספק, ביצועים ותוצאות. אבל כשאנחנו מתמודדים עם מצב מתוח, הלחץ הנפשי פוגע גם בריכוז, גם בזיכרון וגם בתפקוד. אם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים לעבוד כמו פעם, זה לא אתם. זו הסביבה שנוכחת בגוף ובנפש. ברקע יש חדשות כואבות, הילדים בבית, חברים במילואים או בן משפחה שפונה מהבית. לכן זכרו לקחת את זה בקלות, תדעו לתקשר את המצב עם הממונים עליכם ולהיות שקופים לגבי ההספק והרגשתכם. כתבה של עמותת ניהול עוסקת בדיוק בתחושה הזו: איך אנחנו שופטים את עצמנו על קושי לחזור לתפקוד והכי חשוב לזכור להפסיק להחמיר עם עצמנו דווקא כשאנחנו הכי פגיעים.
טיפ: מדדו את עצמכם לפי מה שהצלחתם לעשות ולא לפי מה שעשיתם בשגרה.
עבודה בזמן חירום דורשת גמישות
בין אם אתם מנהלים עובדים או עובדים, כדאי לעצור ולשאול. מה באמת נדרש עכשיו?– ומה אפשר לשחרר? במדריך מאתר RT ניתנים כלים פרקטיים לניהול עובדים בצל המצב. ניהול רגיש ואפקטיבי מבוסס קודם כל על הקשבה, קצב אישי, תיעדוף אמיתי ואמפתיה.
כללים פשוטים לעבודה ברגישות:
- לתאם ציפיות מדי יום עם הממונים עליכם (או עם העובדים שלכם) חשוב- לא לצאת מנקודת הנחה שהכול נשאר אותו דבר.
- לזהות מי זקוק להפחתת עומס, מי צריך תמיכה ומי יכול לעזור לאחרים.
- להתמקד ולתעדף משימות קריטיות.
- לאפשר שיח פתוח ולתת לו מקום.
טיפ: אם אפשר לבטל פגישה או להמיר אותה למייל, עשו זאת. שחרור עומס הוא גם צורת תמיכה.
איך לשמור על הגוף והנפש בחירום
פרופסור מולי להד, ממובילי תחום החוסן בישראל, מציע עקרונות פרקטיים ופשוטים שנועדו לשמירה על יציבות רגשית:
- להשתמש במסכים לילדים כשצריך בלי רגשות אשם.
- לציין הצלחות קטנות בכל יום, גם בבית.
- להקיף את עצמנו באנשים שתומכים ומחזקים.
- לשלב פעולות שמרגיעות את הגוף, כמו מים קרים, הליכה, יוגה, מוזיקה או חיבוק.
- להבין שאין דרך אחת נכונה. כל אחד ואחת צריכים למצוא מה עוזר להם.
- לתת מקום לרגשות ולבטא אותם בצורה מגוונת.
- לזכור שגם במצבים של טראומה יש לנו כוחות פעולה והשפעה.
- להשתמש בהומור בזמן ובמינון שמתאים לנו.
- להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים כשמרגישים צורך*.
למי שמתמודד עם ילדים שנמצאים בחרדה או שואלים שאלות קשות, באתר של אפשריבריא של משרד הבריאות יש מדריך מותאם להורים ולמטפלים שעוזר לתווך את הסיטואציה הרגשית.
תקשורת אנושית חשובה יותר מתמיד
גם אם אין לכם אנרגיה לשיחה ארוכה, הודעה קצרה עם לב יכולה לחולל שינוי.
אחד הדברים שמייצרים חוסן בתקופות קשות הוא קשר אנושי, גם אם הוא מינימלי.
טיפ: אם אתם מסוגלים, תנו מילה טובה למישהו אחר. ואם אתם זקוקים – בקשו. זאת לא חולשה. זאת חוזקה.
ולסיום: אתם בסדר גמור
בין אם אתם מתפקדים בצורה מלאה או בקושי מתמודדים, אתם בסדר בדיוק כמו שאתם.
יש ימים שההישג הגדול ביותר בהם הוא עצם הקימה מהמיטה. יש ימים שבהם אנחנו רק שורדים.
וזה בסדר. תזכרו, בזמנים כאלו אתם לא נמדדים רק לפי מה שעשיתם, אלא גם לפי הניסיון והכוונה.
שגרה בתקופת חירום היא לא מובנת מאליה. היא אומץ. היא בחירה. והיא מעשה יומיומי של תקווה. אנחנו מאחלים לכל עם ישראל ימים שקטים יותר במהרה.
*ישנם מספר קווי תמיכה נפשית ציבוריים הפועלים בישראל, המציעים מענה לאנשים במצבי מצוקה שונים. ער"ן, המציעה עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט, וכן קווי סיוע של קופות החולים, נט"ל, אנוש, ומרכזים נוספים.
קווי תמיכה מרכזיים:
- ער"ן (עזרה ראשונה נפשית): 1201
- אנו"ש (עזרה נפשית לבני נוער ומבוגרים): 074-7556155
- קווי סיוע של קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית): כל קופה מציעה קו סיוע משלה, לרוב ניתן למצוא את המספרים באתר הקופה או במשרד הבריאות.
