אחד הפערים הכי גדולים בין מועמדים בתחילת הדרך לבין מועמדים מנוסים הוא לא ידע, ולא מספר השנים בקורות החיים, אלא איך הם מדברים על עצמם. מראיינים מנוסים לא מחפשים שלמות, אלא בגרות. הם מקשיבים לאופן שבו מועמד חושב, מנתח ומתאר סיטואציות. החדשות הטובות: את זה אפשר להראות גם בלי ניסיון פורמלי.
ניסיון הוא צורת חשיבה, לא ותק
אין חכם כבעל ניסיון. אך כשאין ניסיון, זה לא אומר שאין מקום להיות "חכם". במה החוכמה הזו נמדדת? מועמד שמסביר כיצד ניגש לבעיה, איך קיבל החלטות ואיך למד תוך כדי תנועה.
מחקרים ומאמרים בתחום הגיוס מראים שמעסיקים בוחנים מועמדים ג’וניורים בעיקר לפי פוטנציאל, חשיבה ויכולת למידה , לא רק לפי ניסיון קודם. כך למשל, ב־Indeed מסבירים איך מועמדים בלי ניסיון יכולים להישמע מקצועיים דרך ניסוח נכון של התשובות שלהם.
1. לדבר על תהליך, לא רק על “מה עשיתי”
טעות נפוצה של מועמדים בתחילת הדרך היא להסתפק בתיאור יבש:
“עשיתי פרויקט”, “הייתי חלק מצוות”, “עבדתי על משימה”. מועמד שנשמע מנוסה מדבר אחרת. הוא מ תאר תהליך ממוקד, לעיתים אף קונקרטי ופרקטי. לדוגמה, הובלה של פרויקט או תהליך משמעותי (גם אם בלימודים) ולאחריו פירוט: מה הייתה הבעיה, מה ניסיתי, מה לא עבד, מה שיניתי ולאן זה הוביל. גם אם מדובר בפרויקט לימודי, בצבא או בהתנדבות, אופן ההצגה הוא מה שעושה את ההבדל. מדריכים לראיונות עבודה מדגישים שוב ושוב שזו הדרך הנכונה להציג ניסיון גם כשאין כזה “על הנייר”.
2. לקחת אחריות
מועמדים חסרי ניסיון נוטים להיעלם בתוך צוות. מועמדים מנוסים מדברים בגוף ראשון ולוקחים בעלות על חלקם. לא “הייתי חלק מ־”, אלא: לקחתי אחריות על, החלטתי, בדקתי, שיפרתי, יזמתי. זו לא הגזמה, אלא דיוק. גם מדריכים ישראליים לחיפוש עבודה מדגישים את החשיבות של ניסוח אקטיבי, במיוחד כשאין ניסיון תעסוקתי עשיר. פרואקטיביות היא תכונה חשובה מאוד בעובדים וארגונים רוצים לראות איך מועמד לוקח את האחריות ובאותה נשימה גם לא מטיל אותה על גורמים אחרים. זוהי דרך התנסחות שכדאי וצריך לתרגל.
3. לדבר על טעויות בלי להתנצל
עוד הבדל מובהק בין מועמד מתחיל למועמד מנוסה הוא היחס לטעויות. מועמדים לא מנוסים מנסים להסתיר אותן. מועמדים בוגרים מדברים עליהן בצורה עניינית. כישלונות הם דבר בלתי נפרד מהחיים ודווקא כאן הרבה פעמים מועמד נמדד.
הנוסחה פשוטה:
מה ניסיתי -> מה לא עבד -> מה שיניתי -> מה למדתי.
ארגונים מעריכים את זה. גם ב־Forbes מציינים שמועמדים שמדברים על טעויות בצורה בוגרת משדרים אמינות ובשלות מקצועית.
4. לחבר את הסיפור שלך לתפקיד
לעיתים קרובות אנו נוהגים לדבר על מה שמעניין אותנו בתפקיד ומה יכול לצאת לנו מזה.הזווית שנכון יותר לדבר דרכה, היא מתוך נקודת מבט ארגונית, איזה ערך אנחנו יכולים להביא לארגון אם נבצע את התפקיד.ההבדל הוא לא בתוכן, אלא במיקוד. מראיינים שומעים כאן מועמד שכבר חושב כמו עובד: מי שמבין מה נדרש בתפקיד ואיך הניסיון הקיים שלו, יכול לקדם את הארגון.
5. לשאול שאלות שנשמעות כמו של עובד פעיל בחברה
שאלות על הצלחה, ציפיות ואתגרים הן שאלות שמראות על סקרנות, אחריות אישית ורצינות, כאילו המועמד כבר רואה את עצמו כחלק אינטגרלי מהארגון אליו הוא מתמיין. לדוגמה: איך נראה עובד שמצליח כאן אחרי חצי שנה? איפה בדרך כלל אנשים נתקעים בתפקיד הזה?
המטרה היא לא להישמע מנוסה, אלא להתנהל כמו מועמד מנוסה. כשמדברים על תהליך, לוקחים אחריות, מדברים בכנות על טעויות ומחברים את עצמך לתפקיד, חוסר ניסיון מפסיק להיות חיסרון, והופך לנקודת פתיחה. אם אתם בתחילת הדרך או שוקלים את הצעד הבא בקריירה, זה זמן טוב לראות אילו הזדמנויות פתוחות עכשיו. בעמוד המשרות שלנו תמצאו תפקידים שמתאימים גם למועמדים עם מעט ניסיון, עם דגש על פוטנציאל, למידה ויכולת לייצר ערך לאורך זמן. כל המשרות הפתוחות מחכות לכם כאן>>>
